המדלן של רונית

הסופר הצרפתי מרסל פרוסט הלל בספרו "בעקבות הזמן האבוד" את עוגיית המדלן, שכל ייחודה הוא בצורת הקונכייה האופיינית לה. אבל אצל הצרפתים לא צריך יותר מדי סיבות להפוך עוגייה פשוטה להכנה לאייקון. אז הפעם אני אחסוך במילים ואשאיר את הבמה לגדולים ממני-
"היא שלחה להביא מאותן עוגיות סמיכות וגוצות המכונות מדלנות קטנות, שנוצקו, כמדומה, כקונכיית סן-ז'אק. לא עבר זמן, ובמכאניות, מדוכדך מן היום המשמים ומהסתמנותו של מחר עגום, הגשתי אל שפתי כפית של תה, שבה טבלתי חתיכה מהמדלן. אבל בשבריר הרגע שבו נגעה בחכי הלגימה הבלולה בפתיתי העוגייה, עבר בי רעד, נדרכתי למופלא שהתחולל בקרבי. עונג פשט בי, מבודד, בלי שורש סיבתו. בן רגע הכה את תהפוכות החיים, עשה את אסונותיהם לסתמיים, את קוצר ימיהם לתעתוע, כדרך שפועלת האהבה, מציפה אותי הוויה יקרה: ואולי, הוויה זו לא הייתה בי, היא הייתה אני. חדלתי להרגיש בינוני, מקרי, בן חלוף. מנין יכול היה לבוא בי ששון כזה? חשתי כי הוא קשור בטעם התה והעוגיות, אלא שחרג ממנו לאין שיעור, לא מאותו מין היה. מנין בא? מה משמעו? איך אשיג אותו?" (ציטוט מתוך "בעקבות הזמן האבוד")
אפילו מדלן לא ידעה שהיא כזאת…

madlen6_3

מצרכים ל 20 עוגיות בתבנית קונכיות:
130 גרם חמאה
1 כפית אבקת וניל טחון
גרידה מלימון שלם
חצי כוס סוכר
1 כוס קמח תופח
100 גרם שקדים טחונים
3 ביצים טרופות

– מחממים תנור ל 160 מעלות
– ממיסים את החמאה ומערבבים לתוכה את גרידת הלימון והווניל
– בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, השקדים והסוכר.
– מוסיפים לקערת היבשים את הביצים ואת החמאה עם הווניל והלימון. טורפים היטב.
– מכסים בניילון נצמד ומעבירים לשעתיים במקרר.
– משמנים את תבנית הקונכיות בחמאה ומקמחים כל קונכייה.
– בעזרת כפית ממלאים את הקונכיות מבלי לגעת בשוליים כדי לתת לעוגייה מקום להתרחב.
– אופים עד שהעוגיות מזהיבות (כ- 20 דקות. תלוי בתנור)

madlen7

השאר תגובה